ענף הבניין הוא אחד הענפים המפוקחים ביותר בישראל, בדומה לענף התכנון והבנייה כולו. פיקוח זה נעשה באמצעות שורה של כלים שאחד המרכזיים שבהם הוא פנקס הקבלנים. מה זה בדיוק פנקס הקבלנים? מי מופיע בפנקס הזה? מי יכול להופיע בו? מהם היתרונות של קבלן רשום בפנקס על פני קבלן שאינו רשום? מהי המשמעות של סיווג קבלנים בפנקס? את כל התשובות לכל השאלות, תוכלו למצוא ממש כאן בשורות הבאות.
מה זה פנקס הקבלנים?
ובכן, המדובר למעשה במאגר נתונים אודות כל הקבלנים הרשומים והמורשים במדינת ישראל. השאיפה של כל קבלן היא להיכנס לפנקס זה כקבלן רשום, מה שמעניק לו יתרונות רבים מבחינה עסקית ומקצועית. כך למשל, קבלן שאינו רשום לא יוכל להשתתף במכרזים ממשלתיים וציבוריים בכלל ובמקרים רבים גם לא במכרזים פרטיים. קבלן שאינו רשום בפנקס לא יוכל לפנות לפלח שוק ענק שלא מוכן לעבוד עם קבלנים שאינם רשומים. אבל לפני כל אלה, קבלן שאינו רשום הוא קבלן שעובד ללא רישיון ובניגוד לחוק ולכן כל קבלן שואף להיות רשום בפנקס החשוב הזה.
איך בנוי הפנקס?
פנקס הקבלנים הוא כאמור מאגר של נתונים ובו אפשר למצוא את שמותיהם של הקבלנים הרשומים ואת פרטי ההתקשרות עימם. אבל זה רק הבסיס של הבסיס של רישום הקבלנים בישראל. בפנקס מופיעים נתונים נוספים שהופכים אותו לכלי פיקוח ורישוי חשוב מאוד ולנתונים האלה קוראים נתוני סיווג. ענף הבניין כולל בתוכו מגוון רחב מאוד של מקצועות ותחומי התמחות וגם מגוון רחב של פרויקטים בהיקפים שונים של עלות ושטח בנייה. קבלן רשום יכול להיות מסווג ברמות שונות ובתחומים שונים שמגדירים את הפרויקטים בהם הוא מורשה לעסוק. כך למשל, קבלן אינסטלציה, קבלן חשמל, קבלן עבודות הנדסה בנאיות, קבלן עפר, קבלן גמר, קבלן שלד וכדומה. וכך למשל גם פרויקטים של עד חצי מיליון ש"ח פרויקטים של עד 5 מיליון ש"ח, של עד 30 מיליון ש"ח או כל פרויקט ללא הגבלה. כל קבלן מופיע בסיווג המתאים לו, שמגדיר את המגבלות שבתוכן הוא יכול לפעול.
מהם התנאים בהם צריך לעמוד קבלן בכדי להופיע בפנקס?
התנאים לקבלת מעמד קבלן רשום וכניסה למאגר פנקס הקבלנים יכולים להשתנות מאוד בין סיווג לסיווג. ככלל, תנאים אלה מבוססים על ניסיון מקצועי ועל השכלה רשמית. בהיבט של ניסיון מקצועי נמדד הניסיון גם במונחים של זמן, קרי מספר שנות ניסיון וגם במונחים מקצועיים, קרי המקצוע והתפקידים אותו מילא המבקש קודם לכן. כך למשל, בכדי לקבל סיווג קבלן רשום ג1, קרי קבלן בניין לביצוע עבודות הנדסה בנאיות, הניסיון הנדרש יכול לנוע בין שנתיים לשש שנים, אבל אך ורק עבור מהנדסים, אדריכלים, הנדסאים, טכנאים ומנהלי עבודה. פועל פשוט לא יוכל להפוך לקבלן רשום ג1 גם עם עשר שנות ניסיון כפועל. בתחומים אחרים, נדרש ניסיון במונחים של שנות ניסיון, אך אין כל מגבלה מבחינת התפקידים שמולאו במהלך אותן שנים.
הפרמטר השני שנבחן במסגרת תהליך הרישום של קבלן למאגר פנקס הקבלנים הוא הפרמטר של השכלה רשמית מקצועית. השכלה רשמית זו נמדדת על פי תכנית הלימודים שאותה למד המבקש ותכנית זו צריכה להתאים לתכנית הנדרשת על פי נהלי משרד העבודה והרווחה לעניין זה. כל עוד אין בידי המבקש את ההשכלה הרשמית הנדרשת, הוא לא יוכל להצטרף אל פנקס הקבלנים ויהיה עליו להשלים את הנתונים החסרים לו, הן בצורת השלמת השכלתו הרשמית והן בצורת השלמת הניסיון הנדרש.
